עדת ראייה – א. סופרט

החלמה מאסתמה במינכן

"שכנה ממינכן הציגה בפני את מר גרונינג. היא ידעה שסבלתי מהתקפי אסתמה קשים במשך 14 שנה, ושהרצון להמשיך לחיות התערער אצלי לעתים קרובות.”

התקבלתי בזרועות פתוחות. ברונו גרונינג ישב מאחורי שולחן עבודה ואני ישבתי מולו. איש מאיתנו לא שילב זרועות או רגליים. הוא ביקש ממני לקחת נשימות עמוקות ושקטות. גם הוא עשה כך. זה נראה לי די מצחיק. היה לי חשק לפרוץ בצחוק. פנימה... החוצה... פנימה... החוצה. ואז הייתה לי תחושה של חום ברגליים. מר גרונינג אמר שהניתוח האחרון שהיה לי החלים יפה. זאת למרות שלא סיפרתי לו אף מילה על הניתוח. הוא הסביר שהוא מרגיש כל דבר בתוך תוכו ולכן הוא יודע הכל. הוא ידע על הצהבת שהייתה לי, שבלילות נהגתי להתעורר כדי לתת שתן ושסבלתי מעצירות קשה. הוא פשוט ידע עלי הכל ולפיכך דעך הדחף שלי לצחוק. הוא אמר לי שעלי להמשיך בתרגול הנשימות שלי. לפתע חוויתי התקף קשה והרגשתי כאילו ומונח עלי סלע כבד. מר גרונינג נשם בקול רם כמוני. בדיוק כשהרגשתי על סף מחנק, עברה בי לפתע תחושה שהאנרגיה זורמת דרך גופי, מהראש אל הבטן. לאחר מכן הצלחתי לנשום עמוק ובחופשיות. באותו לילה ישנתי עד כדי כך בשקט שבעלי העיר אותי כדי לוודא שאני עדיין בחיים. בעבר העברתי את לילותיי במצב של ישיבה, ולא בשכיבה במיטה. הנשימות שלי נשמעו כמו רכבת אקספרס הנכנסת לתחנה במינכן.

החוויה שלי מהביקור אצל ברונו גרונינג השאירה עלי רושם שהוא אדם רוחני מאוד. הרגשתי שיש בינינו קשר רוחני. הוא העניק לי שלושה דיסקים קטנים עשויים נייר אלומיניום והורה לי להניח אותם על החזה ועל הבטן. הוא הבטיח שאם אעשה כל זאת אוכל לנשום בחופשיות. עשיתי כפי שאמר לי ומאז ועד היום לא סבלתי מהתקף כלשהו.