החלמה מטינטון באוזניים

רולף קווינט (בן 40) בופרד (גרמניה)

באביב 1983, נפגעתי קשה כל כך ממכה באוזן השמאלית, עד שנאלצתי להתאשפז באותו ערב. רופא אף אוזן גרון איבחן שעור התוף נקרע בעקבות המכה. בנוסף לכך, החלו רעשים באוזני. נשארתי בבית החולים שבוע שלם וקיבלתי עירוי דרך הוריד. הרופא צפה שעור התוף יחלים אך שהרעשים יישארו לצמיתות. הוא רשם לי שבועיים מנוחה בבית. בתקופה זו לא קיבלתי שום תרופה או עירוי.

"כמו רדיו שאי אפשר לכבות"

במשך יותר מ-14 שנה, הרעשים האלה היו באוזני. כמעט ולא יכולתי לישון בלילות מפני שהרעשים של הלילה היו חזקים יותר ומטרידים יותר מאשר ביום. בבוקר, הלכתי לעבודה כמו כיסא מתגלגל כי ישנתי רע. במהלך היום, כשהיה שקט, הרעש היה נוכח בתוך אוזני. הייתי עצבני ותמיד קצת מדוכא. גם היו לי כל הזמן כאבי ראש.

החלמה ספונטנית

באופן מקרי ולגמרי בלתי צפוי, יצרתי קשר עם חוג הידידים של ברונו גרונינג באוקטובר 1997. כבר במהלך השעה הראשונה של מפגש החוג, כשספגתי את ה- Heilstrom, הרגשתי רעש מתגבר באוזן. למכר שישב לידי, שאלתי: "מה זה שמזמזם ושורק כל כך חזק באוזני?" ואז האוזניים שלי נסתמו כמו במטוס. פתאום חשתי כמו פעימה באוזן, נשמע צליל כמו "בלוב" ואז – באופן ספונטני, נהייתי חופשי!

משנייה לשנייה, נעלם המצב ששלט על חיי 14 שנה. מאז אני ישן שוב רגיל. אין לי יותר רעשים באוזן ואני חופשי מכאבי ראש. נרפאתי ואני מלא אנרגיה ושמחת חיים.

הערה רפואית:

מר רולפ קווינט קיבל מכה באוזן השמאלית שגרם להתפתחות טינטון. הוא טופל כראוי על ידי עירויים לפי הפרוטוקול הרפואי הסטנדרטי. אם המצב לא משתפר במהלך תקופת הטיפול, מפסיקים את הטיפול וממליצים לחולה לקבל את המחלה ולחיות אתה. אם, כמו במקרה הזה, תופעת הטינטון נמשכת 14 שנה, המשמעות היא שאין יותר תקווה לשיפור או להעלמות המחלה. קיימות קבוצות תמיכה לנפגעי טינטון, בהן החולים נפגשים ותומכים אחד בשני. ידוע היטב, כפי שמר קווינט מתאר, שחולי טינטון סובלים מלחץ נפשי בלתי נסבל הנגרם על ידי הרעשים באוזן. הקשר המתואר בין קליטת ה-Heilstrom לבין התגובה הקצרה (הזמזום והשריקה) מוביל למסקנה הבאה: הטינטון והלחץ הנפשי נרפאו על ידי ספיגת ה- Heilstrom.
דר' ה., מומחה אף אוזן גרון