החלמה מהפרעת אישיות גבולית

א.ר. (בת 47), וטזיקון (שוויץ)

מילדותי ואילך סבלתי מפחד מפני המוות, שלעתים קרובות היה מלווה בהתקפי צרחות. בגיל 22 יצאתי לטיול באסיה, שבמהלכו התעורר פחד מטיסה וממוות. תחושת האימה המוחלטת שחוויתי בילדותי חזרה פתאום.

בגיל 15 התחלתי לסבול מדיכאון חמור, ולפעמים נאלצתי להישאר במיטה, בחדר חשוך במשך מספר ימים. כשהייתי בת 38 לקיתי בסרטן השד. הגושים הוסרו כירורגית, ולאחר מכן טופלתי יומיומית, במשך שלושה חודשים, באמצעות הקרנות. התמודדתי עם הניתוח השולי הזה (מבחינה פיזית) אבל בו-זמנית הדיכאון שלי התעצם. במשך תשעה חודשים ניסיתי, ללא הצלחה, סיוע מפסיכולוגית ובמשך שלוש שנים שהייתי בבית חולים פסיכיאטרי שבו נטלתי תרופות שונות כגון ליתיום lithium, תרופות אנטי פסיכוטיות (פראזין Prazine, נוזינאן Nozinan) ובנזודיאזפין (benzodiazepine) ותרופות נוגדות דיכאון (פלוקטרין Fluktrine, סרופראם Seropram , טולבון Tolvon) אך גם אלה לא הביאו לי מזור.

קרא עוד...

Healing from borderline personality syndrome with severe medication dependence

U. K. (47), Waidhofen an der Thaya (Austria)

1. Borderline personality syndrome

I grew up as an overprotected only child trained for success and accomplishment. I had hardly any contact with other children. Except for when I went to school, I almost always only left the house when accompanied by my parents. They kept a strict eye on me. The first thoughts of suicide came when I was 13 or 14. I intended to take an overdose of medication if I ever got a bad grade at school.

Probably out of protest to this pressure to perform, I was very lazy at school and was consequently also very afraid of examinations. At 16 or 17 I would sometimes take tranquillizers to be calmer when doing homework. There were in packets in a cupboard in our living room because my mother worked in a pharmacy. I took 20 tranquillizers at once for the first time when I was 17 because I wasn’t allowed to go out at least once like other teenagers.

קרא עוד...