החלמה מהתמכרות לאלכוהול ומדיכאון

ג'. ל. (בן 54), בופלו (ארה"ב)

זמן קצר לאחר יום הולדתי ה-18 (בשנת 1968), התחלתי לשתות בירה ושנאפס. הייתי שותה בין 12 ל-18 בירות ליום, מיום שני עד יום ראשון. באותו זמן, היה נורמלי עבורי לחזור מהעבודה הביתה, להחליף בגדים, ללכת לפאב המקומי המועדף עלי ולהישאר שם עד שלוש לפנות בוקר. אז הייתי קם בשבע בבוקר, תמיד עם הנגאובר נוראי. באותה תקופה עבדתי בתעשיית הבניה. זה קרה יום אחר יום. לכן זה הפך לדפוס של חיי. היום, אני לא יכול להבין איך הייתי מסוגל לשרוד 35 שנה עם צריכת אלכוהול כה מופרזת.

התחשק לי לשים קץ חיי

בשנת 1972, התחתנתי והקשר נמשך שמונה שנים. אני זוכר איך לעתים קרובות הייתי חוזר הביתה בשעה 23:00 או מאוחר יותר וארוחה קרה חיכתה לי על השולחן. הנישואין שלי סבלו ולבסוף כשלו בגלל זה. הבנתי שאני לא אוהב את עצמי יותר. חיי כורסמו על ידי כעס וחוסר תקווה ולעיתים קרובות היה לי חשק לסיים את חיי.

לאחר הפרידה והגירושים מאשתי (1982), שקעתי בדיכאון חמור שהאפיל על כל דבר בחיי. השנים סומנו על ידי עצב מייסר, חוסר תקווה וייאוש. ניסיתי אפילו להתאבד על ידי בליעת רעל בעקבות התמוטטות עצבים. היו לי אז חורים ענקים בזיכרוני. לאחר מכן היה לי ניסיון התאבדות שני. אז נזכרתי בילדיי. אני אב חד הורי ורק האהבה של בני ושל בתי השאירה אותי בחיים. לכן המשכתי לחיות, מלווה כל יום במצוקה הפנימית המייסרת ובאלכוהול.

ביקשתי שלווה פנימית

בינואר 2004, נחשפתי לשיטתו של ברונו גרונינג דרך חבר. הוא הראה לי איך להפנים את ה-Heilstrom ואמר שהחלמות רבות כבר התרחשו בדרך זו.

בלילה לאחר מכן, כאשר נכנסתי למיטה, הייתי עדיין מלא במרירות על החיים, בדאגה ובחוסר תקווה. באותו לילה, ביקשתי בפעם הראשונה את השלווה הפנימית שהכרתי בעבר. הרגשתי שעלי לוותר על כל הצרות. באותו זמן לא הייתי עדיין מוכן. נזקקתי לשישה חודשים לפני שיכולתי לשחרר.

בחודשיים הראשונים מהרגע שנחשפתי לשיטתו של ברונו גרונינג, שום דבר לא קרה. לא קלטתי את ה- Heilstrom והמשכתי לחיות כמו קודם. אותו חבר הזמין אותי לחתונת בתו היחידה. לא הלכתי לחתונה. שתיתי כל היום. לא נאמר הרבה על כך שלא הגעתי לאירוע הגדול אך ידעתי שפגעתי בו, כפי שפגעתי באחרים בעבר. האשמה והחרטה הציפו אותי ואני זוכר את עצמי בבירור אומר: "אנא, אלוהים, תן לי למות! היה לי מספיק ודי!"

נס קרה

לאחר מכן, אותו חבר הזמין אותי לכנס של חוג הידידים של ברונו גרונינג בדטרויט ב2004. לא ממש רציתי ללכת, אבל ראיתי על פניו את תקוותו עבורי שסיכוי לעזרה והחלמה מובטח לי בדרך זו. הלכתי בגלל רגשות האשם על כך שהתחמקתי מחתונת בתו ובגלל הידידות בינינו. לא ציפיתי לשום דבר עבורי שם. באתי לכנס ליומיים ועזבתי יום לפני. פשוט לא יכולתי להאמין למה ששמעתי שם.

במהלך הכנס, לא שתיתי שום אלכוהול. ביום רביעי שלאחר הכנס, שמתי לב שלא שתיתי אף לא בירה אחת במשך חמישה ימים. לא די בכך, שמתי לב שגם לא חשבתי אפילו פעם אחת לשתות בירה בפרק זמן זה. הנס קרה ואני לא מכיר מילה אחרת לבטא את העוצמה של חוויה זו.

מאז הכמיהה לאלכוהול נלקחה ממני. לא הופיעו שום תסמיני גמילה. שלושים וחמש שנה של תלות באלכוהול הגיעו לסיומן תוך שלושה ימים. זה מרגיש כאילו הפכתי לאדם שונה ואכן כך.

לאחר הכנס, התחלתי לקלוט את ה- Heilstromבאופן סדיר. בוקר אחד של אוקטובר 2004, שיחקתי משחקי ווידיאו. חשתי אנרגיה בעוצמת אדירה מטפסת מהרגלים אל הצוואר. ברגע זה, הרגשתי שמשהו עומד לקרות. סוגיות בלתי פטורות שגרמו לי לייסורים פנימיים במשך שנים רבות, התבהרו לגמרי. כל הווייתי הוצפה ועוותה על ידי בעיות אלו. הבנתי שיש צד אחר לכל דבר. אט אט, נלקח ממני העומס של כל חיי. אני מרגיש קל יותר מאשר קודם ומחובר שוב לעצמי. התחלתי לצחוק בקול רם, מהבטן, דבר שלא קרה לי מזמן. זה היה צחוק כל כך שלם שהתלוותה אליו תחושת שחרור. מאז הדיכאון נעלם. חוסר התקווה והחרדה פינו את מקומם לשמחה – שמחה והכרת תודה על היותי חי.

הערת הפסיכולוג:

דו"ח זה מתאר בצורה מרשימה את ההתקדמות הכרונית של מחלתו של מר ל. בעקבות הצריכה היומית (12 - 17 כוסות בירה ליום), התגרש מאשתו הראשונה. זה הביא אותו לדיכאון חמור שנמשך יותר מ-20 שנה ושני ניסיונות התאבדות. שני ילדיו מחזיקים את האב בחיים.

לאחר שמר ל. צרך כמויות ענקיות של בירה כל יום במשך 35 שנה, הוא נתקל בחוג הידידים של ברונו גרונינג בינואר 2004. התלות באלכוהול יחד עם הדיכאון נעלמו תוך כמה חודשים. התפנית החיובית בחייו של מר ל., עד להחלמה המלאה של אישיותו, קרתה כנגד כל הציפיות לאחר תלות באלכוהול שנמשכה לאורך עשרות שנים.

ו.ט. פסיכולוג